לא הזדמן לי לראות עד כה את אנה קרנינה הפקה משותפת של תיאטרוני הבימה ובאר שבע כאשר התפקיד הראשי ניתן לשחקנית תיאטרון גשר.
ראשית אני מברך על שיתוף פעולה זה.
שמעתי וקראתי רבות על ההצגה.הדעות היו חלוקות וקשת התגובות היתה רחבה ביותר מקצה אחד לשני ומקיצוניות אחת לשניה.
יש בהצגה הרבה מהחיוב אך גם מהשלילה.
קשה לעבד להצגה רומן שנכתב ב1877 ושכונה"יצירת אמנות חסרת פגמים" וב 2007 דורג במקום ראשון ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים.
העיבוד שנעשה ע"י הלן אדמונדסון הבריטית מעביר בצורה נאמנה ביותר את רוח הספר.
סיפור הרומן וההצגה המרכזי הנו על האהבה של שתי נשים-אנה קרנינה אשה נשואה לקצין צעיר-ורונסקי המאוהב בקטי שמאוהבת בקונסטנטין.
הבימוי של אילן רונן מרתק ,קיצבי ,זורם ואינו מאפשר להשתעמם.הוא הצליח ליצור ענין ומתח ברומן רחב ההיכף ולהחזיק את הקהל דרוך לאורך כ שעתיים וחצי.
הסצינות קצרות,בנויות היטב ולמרות העלילה המתרחשת במקומות שונים התגבר הבמאי על הבעיה באמצעות התפאורה המענינת והמיוחדת הכוללת כמעט רק מסכים הנפתחים ונסגרים ומגלים מקומות התרחשות רבים.היתה זאת תפאורה יעילה שהישאירה הכל לדמיון הצופה-כנרת קיש.
למרות כל זאת הבימוי נותן לך הרגשה שהכל קטעים קטעים עם אתנחתאות לא לענין אך המבהירים כביכול את העלילה. אתה מרגיש כאילו ואין רצף בעלילה המרכזית.
בתפקיד הראשי משחקת יבגניה דודינה. היא אנה קרנינה אשה נשואה החושקת ואוהבת קצין צעיר.שחקנית נפלאה אך ההיגוי שלה והמבטא מפריעים במקצת להנאה המלאה.נכון אפשר להבחין שאסכולת המשחק שונה מהמקובל בתיאטראות האחרים אך היא הצליחה ליצור דמות נאמנה של אישה אוהבת לא הגיונית הנוגעת בניורוטיקה,קפריזית,הפכפכה המשנה את דעתה כל רגע.היא היתה מוכנה להפקיר הכל כולל בנה למען האהבה האמיתית שבסופו של דבר אכזבה.היא קלת דעת,משחקת היטב אך נראה כאילו מרחפת באויר.חיה בשקר.
רמי הויכברגר - מצויין בתפקיד קונסטנטין המעדיף את חיי הכפר מחיי החברה הגבוהה והאריסטוקרטית ,אוהב את עבודת האדמה ומצטער על שלא נולד איכר. הוא טוען שאף אחד אינו מבין את האופי הדפוק של האיכר הרוסי.
יש לו אמנם רעיונות סוציאליסטיים וגם שיתוף הפועלים ברווחי הבעלים אך רעיון זה לא פותח בהצגה ונשאר כאמירה בודדת.
אלכס אנסקי -בתפקיד הבעל קארנין רציני ,אצילי,יצוגי ומכובד .ממעט בדיבור שומר על כבודו ומוכן גם להיות רחמן אך לא לבזות את עצמו.הוא מחושב מאוד.
ורונסקי-קובי ליבנה הקצין הצעיר בו מתאהבות שתי נשים אנה וקטי איתה בסוף מתחתן ,משחק ברגשות הנשים בהן חשק.אין לו אהבה אמיתית לאף אחת והתנהג כאיש פרחחי ולא כקצין גנטלמן.הוא הבליט במשחקו את חוסר הרגש שלו.לאחר שאימלל את אנה השאיר אותה לנפשה וללא מוצא אחר אלא להתאבד.
קיטי-הילה וידור שברירה ועדינה .החברה הגבוה לא קיבלה אותה והיא נשארה מנודה.
טוב עשו התיאטראות שהעלו הצגה זו ונתנו אפשרות לאנשים שלא קראו את לב טולסטוי ולא התכוונו גם לכך,לגלותו ולהסתקרן מכתביו.
לראות או לא לראות:הצגה רצינית,כבדה אך המאמץ כדאי וכל אחד יכול למצוא סיבה אחרת לכך.
נכתב על ידי elybikoret , 18/3/2008 13:28
ראשית אני מברך על שיתוף פעולה זה.
שמעתי וקראתי רבות על ההצגה.הדעות היו חלוקות וקשת התגובות היתה רחבה ביותר מקצה אחד לשני ומקיצוניות אחת לשניה.
יש בהצגה הרבה מהחיוב אך גם מהשלילה.
קשה לעבד להצגה רומן שנכתב ב1877 ושכונה"יצירת אמנות חסרת פגמים" וב 2007 דורג במקום ראשון ברשימת הספרים הגדולים של כל הזמנים.
העיבוד שנעשה ע"י הלן אדמונדסון הבריטית מעביר בצורה נאמנה ביותר את רוח הספר.
סיפור הרומן וההצגה המרכזי הנו על האהבה של שתי נשים-אנה קרנינה אשה נשואה לקצין צעיר-ורונסקי המאוהב בקטי שמאוהבת בקונסטנטין.
הבימוי של אילן רונן מרתק ,קיצבי ,זורם ואינו מאפשר להשתעמם.הוא הצליח ליצור ענין ומתח ברומן רחב ההיכף ולהחזיק את הקהל דרוך לאורך כ שעתיים וחצי.
הסצינות קצרות,בנויות היטב ולמרות העלילה המתרחשת במקומות שונים התגבר הבמאי על הבעיה באמצעות התפאורה המענינת והמיוחדת הכוללת כמעט רק מסכים הנפתחים ונסגרים ומגלים מקומות התרחשות רבים.היתה זאת תפאורה יעילה שהישאירה הכל לדמיון הצופה-כנרת קיש.
למרות כל זאת הבימוי נותן לך הרגשה שהכל קטעים קטעים עם אתנחתאות לא לענין אך המבהירים כביכול את העלילה. אתה מרגיש כאילו ואין רצף בעלילה המרכזית.
בתפקיד הראשי משחקת יבגניה דודינה. היא אנה קרנינה אשה נשואה החושקת ואוהבת קצין צעיר.שחקנית נפלאה אך ההיגוי שלה והמבטא מפריעים במקצת להנאה המלאה.נכון אפשר להבחין שאסכולת המשחק שונה מהמקובל בתיאטראות האחרים אך היא הצליחה ליצור דמות נאמנה של אישה אוהבת לא הגיונית הנוגעת בניורוטיקה,קפריזית,הפכפכה המשנה את דעתה כל רגע.היא היתה מוכנה להפקיר הכל כולל בנה למען האהבה האמיתית שבסופו של דבר אכזבה.היא קלת דעת,משחקת היטב אך נראה כאילו מרחפת באויר.חיה בשקר.
רמי הויכברגר - מצויין בתפקיד קונסטנטין המעדיף את חיי הכפר מחיי החברה הגבוהה והאריסטוקרטית ,אוהב את עבודת האדמה ומצטער על שלא נולד איכר. הוא טוען שאף אחד אינו מבין את האופי הדפוק של האיכר הרוסי.
יש לו אמנם רעיונות סוציאליסטיים וגם שיתוף הפועלים ברווחי הבעלים אך רעיון זה לא פותח בהצגה ונשאר כאמירה בודדת.
אלכס אנסקי -בתפקיד הבעל קארנין רציני ,אצילי,יצוגי ומכובד .ממעט בדיבור שומר על כבודו ומוכן גם להיות רחמן אך לא לבזות את עצמו.הוא מחושב מאוד.
ורונסקי-קובי ליבנה הקצין הצעיר בו מתאהבות שתי נשים אנה וקטי איתה בסוף מתחתן ,משחק ברגשות הנשים בהן חשק.אין לו אהבה אמיתית לאף אחת והתנהג כאיש פרחחי ולא כקצין גנטלמן.הוא הבליט במשחקו את חוסר הרגש שלו.לאחר שאימלל את אנה השאיר אותה לנפשה וללא מוצא אחר אלא להתאבד.
קיטי-הילה וידור שברירה ועדינה .החברה הגבוה לא קיבלה אותה והיא נשארה מנודה.
טוב עשו התיאטראות שהעלו הצגה זו ונתנו אפשרות לאנשים שלא קראו את לב טולסטוי ולא התכוונו גם לכך,לגלותו ולהסתקרן מכתביו.
לראות או לא לראות:הצגה רצינית,כבדה אך המאמץ כדאי וכל אחד יכול למצוא סיבה אחרת לכך.
נכתב על ידי elybikoret , 18/3/2008 13:28
elybikoret
